רופאי משפחה חשופים היום יותר מתמיד לתביעות בגין רשלנות רפואית באבחון, רשלנות רפואית של רופא משפחה מתבטאת בטעות באבחון או גרוע מכך מאי הפניית החולה לבדיקות ואבחון מעמיק יותר, רופאי משפחה נתונים היום ללחץ של קיצוצים בקופות החולים ואינם יכולים לאשר כל בדיקה, הבדיקות יקרות מאוד ועולות לקופות כסף רב ולכן מטופלים מדווחים על הקושי בהשגת אבחונים שעלותם גבוהה, לעיתים קרובות רופא המשפחה נוטה לתת בדיקות אבחון זולות כמו אולטרא סאונד במקום CT כדי לחסוך לקופה.
התיישנות על תביעת רשלנות רפואית
על תביעה לרשלנות רפואית חלה התיישנות לאחר 7 שנים, אך שימו לב לחוק ההתיישנות, ברוב המקרים התביעה תתיישן 7 שנים מיום שאירע הנזק אך לעיתים קרובות בית המשפט יקבל גם מקרים בהם עברו 10 שנים וזאת בתנאי שהנזק נתגלה מאוחר יותר. אך לא יותר מ 10 שנים מיום אירוע הנזק.
ישנם מקרים בהם יחרוג בית המשפט ממנהגו לגבי התיישנות כמו במקרים של מחלה שלא נתגלתה בעבר למרות הוכחות על קיומה ושלא אובחנה ביסודיות בעבר הרחוק וגרמה בהווה לנזק. אגב לגבי קטינים 7 שנות ההתיישנות יחולו מהגיעם לגיל 18.
מבחן המטפל הסביר או הטיפול הסביר
על מנת להוכיח שהמטפל חרג מהסטנדרטים המקובלים והסבירים בתחום הרלוונטי והפר את חובת זהירותו, יידרש בית המשפט לבחון את סבירות הפעולה של המטפל ביחס לפעילותם של מטפלים אחרים. למשל - האם מטפל סביר היה נותן טיפול שיאצו לאישה בהריון, או האם מעסה סביר היה מטפל באדם שהצהיר שעבר לאחרונה ניתוח בעמוד השדרה, כל הטיפולים חייבים להיות בטוחים למטופל ולכן מטופל בעל בעיות מיוחדות יש לטפל בו בהתאם ולא לחרוג מאופן הטיפול הסביר, וזאת בית המשפט יבדוק.חוק זכויות החולה, התשנ"ו - 1996, שקובע סטנדרטים להתנהגות המטפלים כלפי מטופליהם אינו חל על הרפואה האלטרנטיבית, אולם רבים מהמטפלים ברפואה זו החלו לאמץ נורמות המקובלות ברפואה הקונבנציונאלית.
סביר להניח שבית המשפט יראה בסטנדרטים המפורטים בו כאבן בוחן גם בתחום הרפואה האלטרנטיבית, ולפיכך העקרונות הקבועים שם מחייבים גם את המטפל האלטרנטיבי. כך למשל, יחיל על המטפל את חובת מסירת המידע למטופל לפני מתן טיפול לרבות אזהרת המטופל כי הטיפול עלול לגרום נזק, קבלת הסכמתו המודעת של המטופל לטיפול הניתן לו, ועוד. לא עשה כן המטפל - הוא צפוי להיות מחויב בפיצוי הנפגע.